שתן לכללית (Urinalysis)

• האבחנה הסופית של זיהום בדרכי השתן (זד"ש) מבוססת על תרבית שתן חיובית.
  יחד עם זאת עקב הצורך באבחון מהיר, וחומרת הזיהום בעיקר בתינוקות וילדים צעירים, נהוג להשתמש בבדיקת השתן לכללית -בסטיק או במעבדה -כמדדים מידיים בעלי ערך מנבא חיובי או שלילי לקיום הזיהום.
• ניתן לבצע בדיקת שתן כללית משקית (בניגוד לתרבית)
• רגישות בדיקת השתן לכללית בתינוקות קטנים , ובמיוחד תחת גיל חודשיים אינה מספקת.
• מעל גיל חדשיים הערך המנבא השלילי של בדיקת שתן לכללית תקינה הוא גבוה מאד (99%), ולכן ניתן להשתמש בה לשלילת זד"ש, ולבצע תרבית שתן רק לילדים עם בדיקת שתן כללית חיובית.
• כשקיים חשד קליני גבוה לקיום זד"ש -מומלץ לקחת תרבית שתן גם אם בדיקת השתן לכללית היא תקינה, ובעיקר בתינוקות  צעירים מגיל חודשים (או עד גיל 8 ימים לפי ההנחיות האמריקאיות), ובתמונה קלינית של ספסיס

תרבית שתן

• יש לבצע תרבית שתן לפני התחלת טיפול טיפול אנטיביוטי בחשד לזד"ש
  תרבית שתן משקית אינה מומלצת בשל סיכוי גבוה לתוצאה חיובית כזובה  (false positive).  תרבית שתן משקית היא אינפורמטיבית רק אם היא שלילית וללא צמיחה. 
• בילדים השולטים על מתן שתן , ניתן לקבל דגימת אמצע זרם לאחר ניקוי קפדני של אזור השופכה.
• בתינוקות זכרים נימולים בחודשי החיים הראשוניים גם כן ניתן לקבל דגימת אמצע הזרם (פירוט אופן הלקיחה  עמ 12 בנייר העמדה שב"מקורות")
• בכל המקרים האחרים (תינוקות ופעוטות שאינם שולטים על מתן שתן, ובמיוחד בבנות)- יש לקחת דגימת שתן ישירות מהשלפוחית על ידי קטטר או ע"י ניקור על חיקי (SPA-supra pubic aspiration)
•  השתן המתקבל חייב לעבור עיבוד מהיר ולהגיע למעבדה תוך 4 שעות, או להשמר בקור של  4⁰C למשך לא יותר מ-24 שעות מלקיחת הדגימה.

מדדים לאבחנה מעבדתית של זד"ש באמצעות תרבית בילדים שאינם מטופלים באנטיביוטיקה 

• ככלל, צמיחה של שני פתוגנים בתרבית שתן מרמזת לקונטמינציה.
• בילדים הסובלים מזיהומים חוזרים בדרכי השתן יש להתחשב בצמיחה משמעותית גם של שני פתוגנים.
•  בנוכחות סימנים ותסמינים מתאימים לזיהום בשתן תיחשב גם צמיחה של פתוגן מתחת לסף המצויין כהוכחה לזד"ש.

•  משך טיפול מקובל לציסטיטיס- 3-5 ימים (בפוספומיצין- קו שני- מנה אחת בלבד), לפילונפריטיס-  7-10 ימים.
• קיימת עמידות לא מבוטלת של חיידקים לתרופות הפומיות הקיימות בישראל
•  האופציות העדיפות לטיפול בזד"ש עם חום –  Amoxicillin-clavulanate, ו-Cefuroxime.
• בילדים עם מומים בדרכי השתן, או בנוכחות גוף זר, ולאחר ניתוחים בדרכי השתן-מומלץ להתייעץ עם זיהומאי לגבי טיפול אמפירי.
• לאחר קבלת תשובת תרבית השתן יש להתאים את הטיפול לסוג החיידק ורגישותו לאנטיביוטיקה.
• בילדים המגיבים קלינית, אין צורך לחזור על התרבית בגמר הטיפול.
• במידה ואין ירידת חום ושיפור קליני אחרי 72 שעות טיפול, למרות שהחיידק  בתרבית  רגיש ,יש לבדוק  היענות לטיפול, לחזור על תרבית השתן ולשקול ביצוע סונר כליות. לשקול להפנות את הילד לחדר מיון.

מינוני תכשירים אנטיביוטיים לטיפול בזד"ש.

אבחון וטיפול בזיהום בדרכי השתן בילדים 2022 נייר עמדה בשם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, איגוד רופאי המשפחה בישראל, האיגוד הישראלי לנפרולוגית ילדים,החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א), החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק), חוג למחלות זיהומיות בילדים,איגוד האורולוגים הישראלי, החוג לאורולוגיית ילדים.